פדגוגיה במוסינזון

אירוע ראשון של "הכי טרי הכי בריא" לקהילת מוסינזון / ביום ההורים 27.11.18

 מתחם סדנאי להכנת פיצה בריאה וטריה-

בהובלת קבוצת מחוייבות חברתית שכבה י' – באגרו

ביום ההורים האחרון זכו ההורים לטעום פיצות עשויות מבצק כוסמין ודברים טבעיים הגדלים במשק שלנו.

עד לפני חודש וחצי רוב הקבוצה לא התנסתה בהכנת פיצה (בריאה ולא בריאה)  נועה בירן מהמטבח הקהילתי לקחה על עצמה פרויקט והובילה אותו כך שבמהלך הפעילות התלמידים לימדו עשרות אנשים איך להכין בקלות ובמהירות פיצה בריאה.

הם היו מאוד גאים בעצמם, וקיבלו תגובות מאוד יפות מחלק מהאנשים שהופתעו שיכול להיות גם פשוט, גם טעים וגם בריא,  ועוד הוסיפו שחשבו שהיום הזה יהיו מאוד מעייף כי עבדנו כל כך הרבה שעות (עד כמעט 20 בערב) אבל הם כל כך נהנו והרגישו שזה חשוב – שלא הרגישו את העייפות.

במוסינזון כבר מבינים שהכי טרי – הכי בריא

לגוף אין חלקי חילוף – ההשקעה  הכי משתלמת שלנו.

הכנת פיצות בריאות    

 

ערב סיכום פולין

ב28.11.2018 קיימנו מפגש לסיכום המסע לפולין שהתקיים בחודש אוגוסט 2018.

המפגש התחיל בשיחה של התלמידים עם המדריכים והמורים המלווים בבית הספר ובהמשך הצטרפו ההורים ויחד הלכנו לאולם מופת בו התלמידים : תמר הצופה יב 2, יסמין סמולניאקוב יב6 ומתי זק מיב7 סיכמו את המסע בשמם ובשם התלמידים:

"אנחנו כאן לא כדי לספר עד כמה קשה היה לנו, ועד כמה בכינו ואיזה סיפורים נוראיים שמענו.

המסע הזה לא באמת ניתן לסכמו, גם משום שהוא רק ההתחלה לתהליכים רבים שעוד מתעכלים בתוכנו למחשבות רבות שעוד מתהוות במוחנו וגם משום שהמילים השחורות על גבי הדף הלבן הזה, לא יכילו את התחושות המדויקות שלנו לעולם.

המסע הזה הכיל מסעות רבים. 242 מסעות פרטיים, שונים

במהלך המסע לפולין הרבה פעמים שאלתי את עצמי איך זה שהכול פה כל כך פורח, למה היערות פה כל כך ירוקים, נדמה כאילו הם שכחו. נותרו ללא צלקת.

כשעמדנו במאידנק והקראנו דברים שאנחנו כתבנו, סיפרנו את הסיפורים של סבא וסבתא, פתאום הבנתי. אנחנו הצלקת שחיפשתי נואשות, אנחנו הזכר והסימן לכך שלעולם לא נוכל להמשיך הלאה. ובמחשבה זו, הייתי גאה להיות חלק מהמסע לפולין 2018.

במבט לאחור, המסע השאיר עליי השפעה משמעותית. החלק המדהים ביותר לא היה מצלק אלא בונה. ביום האחרון של המסע שאלו אותנו בפגישת קבוצה האחרונה מה השתנה מאז היום הראשון במסע. זו הייתה הפעם הראשונה שיצא לי להשקיף על כל המסע, מההתחלה ועד הסוף, ולראות מה הסקתי ומה למדתי. באותו הרגע הבנתי עד כמה אני מבולבל, מעורער עד למחסור במילים במחשבה שרק התחלתי להבין ובעצם לא יכולתי לתת שום דבר ממשי, כל מה שהאמנתי בו קודם התפורר לאבק ונסחף ברוחות של מזרח אירופה. עכשיו כשאני נזכר בזה אני עדיין מרשה לעצמי להיאבד באפור ולגלות דברים חדשים. השיעור שלמדתי באמת משמעותי. התהום שנוצר בראשי לא היה מיותר, ואני מתיימר להגיד שכל מה שנעלם אצלי היה צריך להיעלם, גם ככה הוא נשרף תחת הלחץ של המציאות שחווינו. אני מאמין שכולנו יכולים המשיך להתפתח ולמרבה הפתעתי, הצלחתי לצאת מפולין אופטימי. 

להורים שלנו, תודה לכם על האהבה והתמיכה מרחוק, על האוזן הקשבת שהייתם ועל כך שנתתם לנו את ההזדמנות לצאת למסע הזה.

למורות ולמורים שליוו אותנו לאורך המסע, שהיו אמא ואבא בזמן שהם היו רחוקים. שתמיד תמכו בנו ונתנו לנו לתמוך בהם, תודה לכם על הכול, תודה שלקחתם חלק בחוויה הפרטית של כל אחד ואחד מאתנו ובלעדיכם הכול היה נראה אחרת.

לחברים שלנו למסע, שתמיד היו פה וחוו ביחד אתנו את הכול, החוויה הזאת תמיד תהיה שלנו ואף אחד לא יוכל לקחת אותה מאתנו לעולם. הביחד שיצרנו, החום והלכידות שמצאנו בפולין היוותה חלק משמעותי במסע הפרטי של כל אחד ואחת ורצינו להודות לכם על כך."

בהמשך צפינו בהצגה "שבילים אבודים" מאת הבמאי והמחזאי ארז משולם מייסד תיאטרון הכרכרה והתקיים דיון פורה בינו לבין הקהל בנושא הערכים שעלו מתוך ההצגה.

ערב סיכום פולין

 

י1 מציגים: מרד היהודים נגד רומא