דבר מנהל בית הספר

תמונה רמי אגוזי

21/10/18

דבר מנהל בית הספר ליום הזכרון ליצחק רבין תשע"ט

23 שנים עברו מאז היום ההוא , שבו אירע דבר בישראל: ראש הממשלה יצחק רבין ,שניסה להוביל מהלך של פיוס עם העם הפלשתינאי נרצח על ידי יגאל עמיר, אזרח יהודי ישראלי, שהחליט שאסור לאפשר למהלכים אלו להתקיים ולשם כך מותר גם לרצוח ראש ממשלה. ייאמר מיד כי מעשהו השפל של הרוצח לא נפל על מדינת ישראל בהפתעה גמורה, וזאת משום שהאווירה במדינה בתקופה שקדמה לרצח הייתה אווירה עכורה ,והוויכוחים בין מחנה השמאל למחנה הימין הגיעו לכדי נקודת רתיחה ,כשזכורה במיוחד הפגנת הימין בכיכר ציון בירושלים , שבה הונפו כרזות של יצחק רבין כשהוא לבוש במדי אס אס , והקהל קורא לו "בוגד".
23 שנים חלפו מאז היום ההוא , ואני שואל את עצמי האם למדנו משהו? האם הופקו כל הלקחים? לצערי התשובה לכך אינה חד משמעית. גם היום אנו עדים לשיח מתלהם בין אזרחים שמוביל פעמים רבות לאלימות. אנו רואים את זה בכביש , אנו רואים את זה בתור בסופר או בקופת חולים, אנו עדים לכך בעת חופשה משפחתית במלון באילת או במטוס ארקיע. השיח היום הפך להיות אלים במיוחד ,ודומה שכל יום נשבר שיא חדש! השיח ברשתות החברתיות פרץ כבר מזמן את כל הגבולות ,אנשים מרשים לעצמם לקלל ולכתוב ככל העולה על רוחם ,ולעיתים השיח הזה מגיע לכדי מעשה , כאשר אזרחים ערבים תמימים מותקפים בעת שהלכו על חוף הים ,וזאת בגלל שהם משויכים למיעוט הערבי.

תלמידים יקרים.
דמוקרטיה היא לא סתם צורת משטר – זוהי דרך חיים! אחד הערכים החשובים בדמוקרטיה הם סובלנות ופלורליזם, והקושי הגדול ביותר הוא לדעת לקבל את דעתו של האחר גם אם היא מנוגדת לחלוטין לדעתך! אתם ,אזרחי דור העתיד במדינה ,חייבים לשמור על השיח הציבורי גם ביניכם ולדעת לקבל את דעתו של חברכם ,לחפש ולמצוא לבסוף מה משותף ומה מאחד בינינו ולא מה מבדיל בינינו.
חשוב מאוד לשמור על שיח פתוח ולא מתלהם , לדעת לגלות סבלנות וסובלנות כלפי האחר ,בכל מקום שבו אנו נמצאים , ואז נוכל לחיות באווירה טובה ונעימה. אז בפעם הבאה , רגע אחד לפני שאתם חושבים לקלל מישהו , אם זה בעת ויכוח בכיתה , אם זה בקבוצה ב"ווטסאפ" שבה כולם כותבים על אחד התלמידים החלשים דברי נאצה , ואפילו אם זה תוך כדי משחק וירטואלי בפלייסטיישן 4 , תספרו עד 10 ותחשבו פעמיים לפני שאתם פותחים בשיח אלים – כי זכרו תמיד שבצד השני יושב מישהו אחר שעלול להיפגע ממה שאמרתם , ובמקרים קיצוניים עלולה סיטואציה זו להתפתח גם למשהו טרגי ,שאחריו כולם יצטערו על מה שהיה.
אז תלמידים יקרים ,אני סומך עליכם שתדעו לשנות את השיח במדינה ,וגם אם נציגי השלטון אינם נותנים לנו תמיד דוגמה אישית ,ולעיתים הם שמובילים את הוויכוחים בין הניצים , הרי שאני בטוח שאנחנו כולנו נדע להתאחד סביב הנושאים המשותפים של כולנו, כי המדינה הזאת יקרה לנו מאוד ואין לנו מדינה אחרת!

רמי אגוזי
מנהל בית הספר

 

 

12/04/18

דבר מנהל בית הספר בטקס יום השואה תשע"ח

תלמידים ומורים יקרים ,מכובדיי כולם

היום, יום הזיכרון לשואה ולגבורה ,אנו מציינים את זכרם של כל היהודים שנרצחו ביד הנאצים ועוזריהם ,ואת הגבורה שגילו בכך ששמרו על צלם אנוש ועמידה איתנה גם ברגעים הקשים ביותר ,את המאבק של מעטים מול רבים ,ואנחנו עומדים היום נרגשים ומוקירים את זכרם ואומרים להם תודה על כך שבזכותם קמה מדינת היהודים על אדמת ארץ ישראל.

בימים שלאחר הקמת המדינה ,החליטו לציין את יום הזיכרון לשואה ולגבורה בכ"ז בניסן – וזאת בסמוך לתאריך שבו פרץ מרד גטו וורשה – ערב פסח שנת 1943 . באותה תקופה האתוס הנבחר בארץ היה היהודי הלוחם ,שעומד על שלו ,ולכן היה נח יותר להזדהות עם המורדים בנאצים ולא עם האוכלוסייה שנשלחה לתאי הגזים ללא מאבק לכאורה. אולם ,היום אנו מציינים את גבורתם של כולם ,גם של אותה אימא שדאגה לשמור על ילדיה וללכת יחד איתם בדרכם האחרונה תוך היאחזות בתקווה שנשארה עד הרגע האחרון ,שאולי יקרה משהו והרע מכל לא יקרה ,או של אותו ילד שנאבק להשיג מעט אוכל בשביל האחרים תוך סיכון ממשי של חייו ,או אפילו של אותו יהודי שכתב ביומן אישי את הזוועות שהוא עבר ,וטמן אותם מתחת לדרגש רגע לפני שנשלח לתאי הגזים מתוך תקווה שבעתיד מישהו ימצא את היומן וידע לספר את סיפורם. תלמידים יקרים. התפקיד שלנו הוא לזכור ,ולהמשיך לספר את העדויות של אלו ששרדו את התופת ,כדי שאף אחד לא יעיז להכחיש או לנסות לשנות את ההיסטוריה.

בשנה האחרונה אנו עדים להתגברות האנטישמיות ברחבי העולם , והשיא היה ב"חוק הפולני" שעבר לאחרונה בפרלמנט הפולני ,ושקובע שהפולנים כעם לא היו שותפים בביצוע הפשעים אלא הגרמנים בלבד ,וכי כל מי שיאמר אחרת צפוי למאסר. אין ספק שזהו חוק ציני שמנסה לערער על ההיסטוריה כפי שהיתה ,ולכן חשוב מאוד שנכיר את העובדות כדי שנדע בכל עת להתמודד עם מכחישי השואה למיניהם. די אם נזכיר את הטבח ב"ידוובנה" ,עיירה שקטה במזרח פולין ,שהייתה עם תחילת מלחמת העולם השנייה תחת שלטון סובייטי ,ועברה לשליטת הגרמנים לאחר תחילת כיבוש ברית המועצות על ידי הנאצים וקריסת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב.

בתאריך 10 ביולי 1941 כונסו כל הגברים היהודיים בבניין העיריה על ידי הפולנים והובלו לבית הקברות ,שם אולצו לחפור בור גדול ,וכשסיימו לחפור נרצחו ע"י הפולנים ונקברו בבור.

לאחר מכן חזרו הפולנים לעיירה ,וריכזו באסם גדול את כל היהודים שנותרו בעיירה –בעיקר נשים ילדים זקנים וחולים. מייד עם ריכוז היהודים נעלו את האסם והעלו אותו באש. בפוגרום זה נרצחו בין 500 ל 1600 יהודים.

סיפור זה הוא רק אחד מני רבים ,שמתאר את אכזריותם של הפולנים ואת העובדה שהיו פולנים רבים שהיו נגועים באנטישמיות ושותפים פעילים ברציחת היהודים. יחד עם זאת ,ישנן אמירות [גם היום] שאומרות שהפולנים היו כמו הנאצים או אף גרועים מהם. זוהי אמירה קשה ,שעלינו מאוד להיזהר בה. חשוב לזכור כי מי שהוביל את כל רצח העם היהודי הם הגרמנים הנאציים ,וכל ניסיון להשוואה בין זוועות הנאצים לכל התנכלות או פעולות נקם בעם אחר מגמד לטעמי את חלקם של הנאצים. אין מקום לשום השוואה. הטבח שעשו הנאצים בבני עמינו אינו דומה לשום מעשה אחר – נורא ככל שיהיה. גם הניסיון להשוות בין מעשיו המחרידים של אסד בבני עמו הסורים לבין מעשי הנאצים אינו ראוי ע"פ עניות דעתי. מה שכן ניתן לראות הוא שגם במקרה הזה העולם שותק ,וזו ההוכחה שבסופו של יום אנו יכולים לסמוך על עצמינו ולכן חשוב שנדע להתעלות מעל כל המחלוקות ולהיות מאוחדים וחזקים.

יהי זכרם של כל הנרצחים ברוך.


09/02/18

לכל הורי התלמידים שלום רב,

עם סיום חלוקת התעודות למחצית א', ברצוני להביא לידיעתכם שהשנה, כחלק מהרצון לקדם ולשפר את יחסי הקרבה בין מורים ותלמידים, יתקיימו במהלך השבועיים הקרובים שיחות משוב בין המורים לתלמידים באופן הבא:

  • שיחות של כל מחנך עם כל התלמידים בכיתתו, כדי לשמוע ממנו על התאקלמותו בבית הספר במהלך שנת הלימודים.
  • שיחות בין כל מורה מקצועי לתלמידים מקבוצת הלימוד שלו, שלהם יש ציון "נכשל" בתעודה.

מטרת שיחה זו לקדם דיאלוג עם התלמידים, ולראות כיצד ניתן לקדם אותם- על מנת שישפרו את ציוניהם במחצית השנייה, ואני כמובן מזכיר שדלתנו פתוחה עם בפניכם ההורים לשאלות.

אנו מאחלים לכל תלמידנו בהצלחה במחצית ב' ובהצלחה בבחינות הבגרות

בברכה,
רמי אגוזי